תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

רוצות להרוויח יהלומים בחינם? זה המקום!
הללי בנשמה1
הודעות: 12
הצטרף: 11 מאי 2018, 22:46

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי הללי בנשמה1 » 27 יוני 2018, 03:08

הללי בנשמה1 כתב:שם הדוגמנית: הללי בנשמה
הגיבור שלי הוא לא סתם אחד,
הוא אולי לא מוכר אבל הוא מישהו מיוחד.
השאיר אחריו משפחה שלמה וחברים,
בשביל להגן על המדינה, לשמור על אחרים.
"אימא כשאהיה גדול ארצה להיות חייל, לשמור עליך!
הרי את הבאת אותי לעולם, לא הייתי כאן בלעדייך..."
מלחמות קשות וקרבות, כאב עמוק, דם ודמעות.
הוא נלחם ונלחם בשביל להגן על המדינה,
הוא לא שכח מאיפה בא, המדינה בראש הרשימה.
גבוה הוא היה, עם גומה בצד ימין ושיער מקורזל, ממש כמו ליצן,
היה מצחיק את הקטנים עד שנגמר להם החמצן.
עיניו בצבע דבש היו, וחיוך רחב תמיד היה על פניו,
טוב לב זו הייתה התכונה שמגדירה אותו, את השונה תמיד אהב.
תמיד קיבל כל אחד לא משנה איך היה נראה ומאיפה הוא בא.
אז גיבור שלי אהוב, למרות שהבטחת לי שלא תלך,
אני כבר לא כועסת, כמו שהבטחתי לך אני תמיד אחייך.
אותך בחיים לא אשכח, כי את חייך הקרבת למעני,
היית שם כשהייתי צריכה, לימדת אותי "האחר הוא אני".
אתה לא סתם עוד אחד, אתה יחיד ומיוחד.
יש רבים שהלכו בדרכך, גם הם הגיבורים שלי,
אבל אותך אני הכרתי, אותך הכי אהבתי ותישאר בלבבי.
אז כן, שכחתי להוסיף את החלק הזה...
אז מי הוא בעצם הגיבור שלי? על מה נכתב אותו קטע?
הגיבור שלי הוא בן דודי היקר, בעצם הוא בן דוד חורג...
דודי המדהים ואישתו טובת הלב החליטו לאמץ ילד מתוק וקטן!
את שמו לא אזכיר מאחר ויש פה בנות שמכירות את המשפחה שלי/פרטים אישיים עליי ויש מצב שהכירו את אותו בן דוד או את סיפורו.
אותו בן דוד היה גדול ממני בהרבה שנים אבל הספקתי להכיר אותו...
הוא היה מדהים! באמת...
למרות שאין בינינו קשר דם הוא היה בן הדוד האהוב עליי...
הוא תמיד היה שם בשבילי! לא משנה מתי הייתי צריכה.
עד הרגע שהתגייס לצבא, ובאמת הוא היה בין האנשים שהתמסרו לצבא ונתנו מעצמם 200% למען המדינה שלנו.
כפי שכתבתי באחת השורות בקטע "אמא כשאהיה גדול ארצה להיות חייל, לשמור עליך!"
הוא באמת רצה את זה, למרות שהיא לא הייתה האמא האמיתית שלו,
הם היו מחוברים בצורה בלתי רגילה שאפילו אמא ובן אמיתיים לא יחוו בחיים את החיבור המדהים הזה.
באמת אפילו האחים החורגים שלו ראו את זה...
כולם אהבו אותו! באמת כולם! הייתה לו שמחת חיים שאי אפשר שלא להדבק בה...
אני לא רוצה לפתוח פה יותר מדי פרטים ולהרחיב כי כפי שאמרתי קודם חלק מהבנות בוודאי מכירות את הסיפור שלו,
אני רוצה לשמור על זהותו חסויה ולכבד אותו.
לפני כארבע שנים הוא נפטר, הוא לא שרד את הירייה ולצערי הרב הוא נפטר...
היה לי ככ קשה עם זה אבל ידעתי, ידעתי שהוא רוצה שנמשיך בחיינו ולא נתאבל עליו...
אני אהבתי אותו מאוד! והדרך שלו, הדרך שהוא בחר לחיות היא זאת שהופכת אותו לגיבור...
לא רק ההתמסרות למדינה ולצבא...
אני מדברת על שמחת החיים שלו! הוא לא היה מקלל, הוא לא היה מרביץ, לא מעשן ולא מתקרב לסמים, שותה רק במידה וגם זה בקושי.
פשוט בן אדם מדהים, שרק יודע לעזור ולעודד...
הלוואי ואכיר עוד אנשים כמוהו.
אני מאחלת גם לכם להכיר אנשים כמוהו...

mirzaz
הודעות: 3
הצטרף: 11 מאי 2018, 22:34

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי mirzaz » 02 יולי 2018, 09:00

קישור לפרופיל שלי - https://g.modelsworld.co.il/profile.php?lady_id=310688

במי בחרתי? בחרתי בסבתא שלי.
אבל למה? כולם בחרו את ההורים שלהן, אבל רק אני השונה.
אני זוכרת את היום בו רציתי להתקבל לחטיבה, אף אחד מהמשפחה שלי לא תמכה בי,
הציון שלי היה א' בהתנהגות, אבל רוב הציונים 0.
אף אחד לא חשב שאני אתקבל לחטיבה הזאת.
אבל אני ידעתי שאני לא אתקבל, אני ידעתי בגלל הציונים שלי.
אבל סבתא שלי עודדה אותי. היא תמיד אמרה שהכל היה בסדר.
היא תמיד תמכה בי, אפילו כשהייתי צריך לאכול משהו ולא היה אוכל בית היא הייתה שואלת אם אני רוצה לבוא.
היא כל הזמן תמכה בי, תמיד חיבקתי אותה.
אבל בזמן האחרון אני לא רואה אותה, כל היום היא בחדר עם המטפלת.
היא הייתה שנה וחצי בבית חולים, היו לה בעיות בלב, ובגוף כולו.
אבל כמו שהיא תמכה בי, אני תמכתי בה.
אני הייתי איתה לרוב בבית החולים, חיבקתי אותה.
אפילו הבאתי לה עוגיות, אם היה אדם שהייתי צריכה להקריב את עצמי בשביל מישהו.
זאת הייתה סבתא שלי.
אפילו כשאני צריכה עזרה בשיעורי בית, למרות שהיא לא כל כך דוברת עברית, וגם לא מבינה כל כך עברית, היא עדיין מסבירה לי ברוסית.
אפילו כשאני לא ידעתי רוסית, היא אמרה לאימא שלי שהיא מתנדבת שאני והיא נלך כל יום רביעי לבית ספר לרוסית לילדים.
היא הייתה איתי שם, היא נסעה איתי לשם.
זה היה משלוש ועד שבע.
היא ישבה שם למטה, חיכתה, אכלה, שתתה עד שהגעתי, סבתא שלי בקושי יכולה ללכת.
אני עוזרת לה כל הזמן, היא מבשלת לי כל הזמן.
אני לא רוצה שהיא תמות, שאני אהיה לבד בעולם.
שאף אחד לא אתמוך בי, שאף אחד לא יעזור לי.
היא האדם החשוב לי ביותר בעולם.

לונה232
הודעות: 6
הצטרף: 10 מרץ 2018, 20:17

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי לונה232 » 19 יולי 2018, 17:44

שם הדוגמנית: לונה232
העתק קישור לפרופיל: https://g.modelsworld.co.il/profile.php?id=146452
הגיבורה שלי היא סבתא שלי..
סבתא שלי ז"ל נפטרה ממחלה נורא קשה באזורי הלב ובכלי הדם..
שהייתי בת 9 היא חלתה (לפני 3 שנים) היא הגיעה לבית חולים ועשו הכל כדי להציל לה את החיים.. סבתא שלי גדלה כגיבורת חיי
כל דבר שמישהו היה צריך היא הייתה עושה כגון:
לא הייתה נוסעת עם אוטו (היא לא רצתה לזהם את האוויר)
כל יום הייתה הולכת אל בית הכנסת הקרוב
כל יום שני אני והיא היינו הולכות אל מקום מיוחד בו מכינים אוכל לילדים בבית החולים "שניידר" (בית חולים לילדים)
סבתא שלי,היא שגידלה אותי עד גיל 4,זאת שהייתה הכי קרובה אלי, נפטרה. היא עשתה כל דבר שבן אדם ביקש בין עם זה פרוסת לחם עד כסף, אני עד היום מנסה לחזור לראות את החיוך שלה, החיוך הבאמת טוב שלה כי סבתא שלי היא בעצם הגיבורה שלי מאז ומתמיד בשמיים בעולם העליון♥

אנה חדיד
הודעות: 11
הצטרף: 15 אפריל 2017, 16:49

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי אנה חדיד » 19 יולי 2018, 17:46

אני לא בטוחה שאפשר עדיין לכתוב כי עכשיו יצאה ההכרזה וראיתי שזה נסגר ב28.6, אבל אנ אכתוב בכל מקרה.
שם הדוגמנית שלי: אנה חדיד
אני חושבת שיש הרבה אנשים שאני שואפת מהם השראה ושהם הגיבורים שלי, אבל אני בחרתי בפייג' היילנד
פייג' היילנד היא רקדנית שהשתתפה בתוכנית "רקדניות קטנות" לפני כמה שנים. היא הייתה הנערה שהיחס של המורה אליה היה המזעזע ביותר בעיני. מההתחלה המורה (אבי לי מילר) לא התייחסה אליה בעניין רב והקפידה לציין שאפשר להחליףאת פייג' ברקדנית טובה ביותר עם טכניקה טובה יותר ונהגה לשים אותה מאחורה בריקודים הקבוצתיים ולא לתת ל הזדמנויות להוכיח את עצמה.
לדוגמא, פייג' השתתפה בארבע עונות מתוך שבע לאחר שעזבה עם אחותה, ובמהלך כל העונות האלה קיבלה 11 סולואים. להשוואה, מאדי שהיא הרקדנית המועדפת קיבלה כ60 סולואים במשך שש עונות מתוך שבע. מספר הפרקים בכל עונה הוא בערך 30. פייג' מעולם לא קיבלה מספיק סולואים, ושקיבלה אותם אבי לא הקדישה לה תצומת לב גדולה מספיק ולפעמים העלתה אותה לבמה לא מוכנה.
פייג' סבלה עלבונות והשפלות כל הזמן, הערות שהיא רקדנית לא טובה ושהיא לעולם לא תהיה ברמה של מאדי ושהיא לא עושה מספיק טו בריקודים הקבוצתיים. ברגע מסוים נבחר כאוגירף אורח לעשות סולו לפייג', וכשאבי לא הייתה בחדר פייג' עשתה אותו יפה מאוד. ואילו כשהיא נכנסה דקה אחר כך וביקשה ממנה לעשות עוד פעם, פייג'פרצהבבכי ושכחה את הריקוד. לאחר מכן היא אמרה שהיא מפחדת מהמורה שלה, שתצעק עליה ותעליב אותה
בסופו של דבר פייג' עזבה לאחר עימות פיזי בין אמא שלה למורה. אבל אני מעריצה את היכולת שלה להמשיך לבוא לסטודיו לריקוד אחרי שהיא סובלת שם השפלות רבות כל כך ומאבדת את עצמה. וכיום היא פורחת וצוחקת, ששם היא הייתה קודרת ועצובה.
תמונה

עדןואילי
הודעות: 11
הצטרף: 20 ספטמבר 2016, 18:27

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי עדןואילי » 19 יולי 2018, 18:28

אני עדןואילי (ברפאלי)
הגיבורה שלי היא אורן גל (מערץ היוטיוב ריל סמודי)
בגלל שהיא מלמדת אותי לאהוב את עצמי איך שאני,
לא להרעיב את עצמי בגלל 2 קילו עודפים,
להתלבש איך שאני אוהבת,
לא להקשיב לסטיגמות ולא להתייחס לתגובות רעות .
היא מלמדת אותי לאהוב את כולם גם אם הם שונים ממני ולהיות אדם טוב יותר.
היא מדהימה מבחינתי ובזכותה אני יודעת שלא הכל וורדים ושושנים ושיש גם רע בחיים וגם אותו עוברים,
אני אוהבת אותה בגלל הדעות שלה,
בגלל סיפור היים שלה,
בגלל הלבוש שלה,
בגלל המקוריות שלה והתוכן המקורי שהיא עושה ליוטיוב והופכת את הדור הבא לטוב יותר.
ואת כולנו לאנשים טובים יותר
בזכותה אני מרגישה אמיתית
מרגישה מי שאני באמת, בלי מסיכות, בלי תוויות
בזכותה אני אוהבת את עצמי כמו שאני ומי שלא טוב לא, יום טוב לו!
היא חושפת את הדור שלנו לקהילת הלהט''ב, לאונס, לאהבה נכזבת ועוד נושאים המעניינים בני נוער וחשובים לידע של הנוער של היום.
בעדיה רוב הסיכויים שהייתי כבר 20 קילו מתחת למשקל שטוב לי להיות בו, לבושה בבגדים רגילים שאני לא אוהבת,עושה דברים שעושים לי רע ונכנעת ללחץ חברתי
בזכותה כל זה לא קרה, בזכותה אני אדם אחר, אדם טוב יותר, שלא מפלה, לא נכנע ללחץ חברתי, לא נוהג באלימות וחושב יותר מ20 פעמים לפני כל צעד דומיננטי.
היא היוטיוברית עם התוכן הכי מקורי ואיכותי ביוטיוב ומגיע לה יותר רשומים פי 200 ממה שיש לה עכשיו
מגיע לה שבכל בית בישראל ואפילו בחול ידעו שהיא היוטיוברית בעלת התוכן האיכותי והמקורי ביותר
היא מתייחסת למעריצים מדהים ולא בצורה שמובנת מאליו
היא תמיד עונה לכולם ואף פעם לא תדבר לא יפה לאדם שאוהב אותה ומעריץ אותה ואני אישית דיברתי איתה כמה פעמים והיא האדם הכי נחמד ומתחשב שפגשתי ושהמשיכה לדבר איתי במשך שעה שלמה על החיים כשאני בטוחה ב100% שהיו לה דברים הרבה חשובים לעשות מלדבר איתי .
אבל היא מעריכה אותי ואת שאר המעריצים שלה כלכך שהיא מוותרת על עצמה באיזושהי רמה כדי לדבר עם מעריציה ולהוות להם לחברה טובה ואדם אפשר לפרוק לו ויתן את הטיפים הכי טובים וייעץ לעשות את הדבר הכי נכון
לסיכום :
אורן גל היא באמת הגיבורה שלי והסיבה שחזר לי האמון בדור הבא ובאנשים בכללי .
ממליצה לכולם למצוא לעצמם אדם שיעשה להם טוב כמו שאורן עושה לי טוב
שתחכו לסרטון שלו ימים על גבי ימים ותתלהבו מכל פיפס קטן בחיים שלו ,
בשבילי אורן היא כי מדהימה שיש ואני מקווה שגם בשבילכם
#אהבת _ חינם

394 מילים כולל זה

שלגונה
הודעות: 23
הצטרף: 20 ספטמבר 2016, 17:00

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי שלגונה » 19 יולי 2018, 18:32

הגיבורה שלי היא לא סופרמן או וונדרוומן הגיבורה שלי היא החתולה שלי שלג.
כשהייתי קטנה (בת שנתיים) ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עבר לגור אצל החברה שלו אבל הייתי קטנה מדי מכדי להבין את זה לכן לא עשיתי עניין.
כשהייתי בת שש קצת לפני יום הולדת שבע שלי בחופש הגדול אבא שלי נפרד מהחברה שלו ועבר לגור לבד אבל עדיין לא הבנתי מה המשמעות של הדבר הזה.
עוד כשהייתי בת שנתיים נשארו בדירה של אמא שלי חפצים רבים של אבא שלי כמו המיטה, הכורסה, ארון המשחקים שלי ועוד חפצים רבים.
יום אחד חזרתי הביתה מהקייטנה ובדרך הבייתה אמא אמרה לי לא להיבהל.
כשנכנסתי ראיתי במקום המיטה האהובה שלי כמה קופסאות קרטון ולא מצאתי את הארון או את המחשב.
כשאמא סיימה להסביר לי מה קרה פשוט
הייתי הרוסה מזה, פשוט ישבתי על הקרטון והתחלתי לבכות.
אמא לא הייתה מוכנה לראות אותי ככה ונזכרה שחברה טובה שלה מצאה לפני כמה ימים גורים בגיל של כמה ימים בלבד בשדה בר שאיזה אדם רע וחסר רחמים השאיר שישה גורים למות שם לבדם.
אמא אמרה לי לבחור חתול ומיד בחרתי בלי שום התלבטות בחתולה ג'ינג'ית קטנה.
הייתי ילדה בלי חברים, היו כאלה שאפילו תמיד צחקו עליי בהפסקות ושלג הייתה חברתי הטובה ביותר וגם אני שלה.
שלג ואני היינו בלתי ניתנות להפרדה.
שלג שמחה אותי וגרמה לי מיד לשכוח ממצבי הרע היא גרמה לי לשכוח שאין לי איפה לישון, שאין לי איפה לשחק ולמרות שהיא חתולה שלג היא היחידה שתמיד הבינה אותי ותמיד תבין אותי.
אני ושלג תמיד עשינו הכל ביחד אפילו הלכנו לקניון ביחד, ישבנו בבית קפה ונתתי לה לאכול טונה.
כל שנה אני חוגגת את התאריך שבו היא באה אליי ואומרת תודה על זה שהיא תמיד שם בשבילי כשאני צריכה אותה.
היא גרמה גם לאמא שלי לאהוב חתולים ובזכות זה אמא שלי הצילה כבר 23 גורים ממוות בטוח והיא מאכילה גם לפחות 50 חתולי רחוב מסכנים ואם חתול רחוב חולה היא לוקחת אותו לוטרינר.
שלג ואני הכי אהבו לשחק ביחד בברכת נוצות, פיזרתי המון נוצות צבעוניות בחדר והתחלנו לשחק איתן.
יש סיבה לשם של הדוגמנית שלי שלגונה קראתי לה על שם הגיבורה שלי שלג.
אז כן! אין לה קרני לייזר או מהירות על אבל היא חברתי הטובה ביותר.
מאת שלגונה

דנה75
הודעות: 2
הצטרף: 24 ספטמבר 2016, 19:35

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי דנה75 » 19 יולי 2018, 18:34

שם דוגמנית: דנה75
יום השואה והגבורה, הוא יום שבו מתייחדת המדינה עם קורבנות השואה. לי, צורמת המילה 'גבורה'. בדרך כלל, גיבור מצטייר כחייל בעל תעוזת נפש ואומץ. גיבור, זה מי שנלחם ומתקומם על עוולות. הגיבורים שלי – הם לאו דווקא אותם גיבורים שלחמו בגטו וורשה, למרות שגם הגיבורים שלי – לחמו על נפשם במרד. הגבורה בשבילי, היא מסוג שונה. זן אחר.

סמל הגבורה עבורי – הוא סבא שלי.

סבא שלי, היה בחור כבן עשרים, כשפרצה המלחמה. הוא התגורר בוורשה, עם הוריו. אביו, נעלם באחד מן הימים, באקציה זו או אחרת, מן הסתם, ואמו – חלתה בטיפוס, שהשתולל בגטו.

סבא, הגיבור שלי, השיג במאמצים גדולים 'ביקור רופא'. הרופא הגיע, בדק את אמו ואמר שאין הרבה מה לעשות. אבל אם יצליחו להשיג פרח מסוים (פייאפקה), יוכלו להקל מעליה את סבלה. הפרח, היה במקום יישוב רחוק מן העיר, והזמן – מלחמת העולם השניה, שואת יהודי אירופה, בוורשה הכבושה.

סבי לא היסס, בדרך לא דרך, הוא הצליח להשיג סוס ועגלה, עליהם רכב שלוש יממות על מנת להגיע לאותו כפר, בו גדל הצמח הדרוש לאמו. שלושה ימים ושלושה לילות, והגיבור שלי, הביא את הפרח.

אין זמן להתאבל ולבכות. חייבים לקבור. ולהמשיך הלאה בחיים. לשרוד. לחיות.
תמיד סיפר, איך הוטב לה: "כמו נר הדולק כאבוקה, לפני שהוא גווע", אמר. אמו גססה וגוועה בידיו, כשהיא משאירה לו 'סימן' כחול על הזרוע. יום לפני שבעה עשר בתמוז, נפטרה האם. אין זמן להתאבל ולבכות. חייבים לקבור. ולהמשיך הלאה בחיים. לשרוד. לחיות.

הגיבור שלי, לא רצה בקבר אחים גדול בעבור אמו. "בשביל אמא שלי, שלא אסתכן?" תמה הגיבור שלי.

הוא נטל את אחיו הצעיר עמו, הניח את גופת האם בעגלת זבל, וכך, תחת אפם של החיילים הגרמנים, הוביל את הגופה לבית הקברות היהודי של וורשה.

האח, נשאר לשמור בפתח, לאותת, אם מישהו מגיע ונשקפת סכנה. הגיבור שלי, חפר במו ידיו, את קבר אימו. חפר, קבר, כיסה ועשה לו 'סימנים' – שידע איפה בדיוק מקום מנוחתה האחרון.

"אני אדע למשש את זה בידים", הסביר לנו. "בעיניים עצומות, אני יכול להצביע על המקום. זאת אמא שלי..."

לפני שניתן היה לחזור לפולין ולמשש בידים ולומר היכן נמצאת אמא, נפטר הגיבור שלי. צעיר. במיטב שנותיו.

המלחמה מעולם לא הסתיימה עבורו. היטלר הרג אותו, במשך שנים. מוות ממושך.

שנים רבות לאחר מכן, הגענו אנחנו לוורשה. לבית הקברות. לא מיששנו בידיים. הלב מישש. הדלקנו נר, אמרנו קדיש.

לעילוי נשמת מחלה בת דובע שנפטרה יום לפני יז' בתמוז.

ולעילוי נשמת סבא. הגיבור שלי.

לוריהמלכה
הודעות: 13
הצטרף: 11 מרץ 2018, 15:52

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי לוריהמלכה » 19 יולי 2018, 19:18

שם הדוגמנית שלי: לורי12
הגיבורה שלי היא... טוב, זה נשמע מגוחך אבל הגיבורה שלי שלי היא סבתא שלי.
במרוקו היא הכירה את סבי ואז הם התחתנו והיא הולידה חמישה ילדים.
ביחד גם את אבא שלי. שהיה האח היחיד והכי קטן מבין כל ארבעת האחיות שלהן. שהיה בן 17 הוא עשה עליה לארץ ישראל וגר בירושלים. הוא הלך למכללה ולמד פסיכולוגיה, שם פגש את אמי. הם התאהבו, התחתנו, והולידו 4 ילדים מקסימים (ביניהם אני). סבתא שלי באה כמעט כל יום שישי לבית שלנו, למרות שזה היה מרחק רב מביתה.
היא תמיד חייכה וצחקה. גם שהכל לא היה כל כך בסדר.
לאחר כמה זמן היא נפטרה. כן. מתברר שהיא הסתירה מאבא שלי שהיה לה סרטן. היא לא אמרה לו כי לא רצתה שהוא ידאג.
היא הייתה בת 83 ואני הייתי בת 4 שהיא נפטרה. מאז ותמיד אהבתי אותה. למרות שהמהלך שעשתה לא היה כל כך חכם, אני גאה בה שלא רצתה להדאיג את אבא שלי. אני שמחה שתמיד היה לה חיוך שמדביק את כל הסובבים אותה. לא משנה מה, גם אם היא עדיין לא חיה, תמיד אהיה גאה בה. ולכן היא הגיבורה שלי והמודל לחיקוי שלי. הלוואי שהייתי כמוה. גיבורה.

קימי98
הודעות: 5
הצטרף: 10 אוקטובר 2016, 20:31

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי קימי98 » 19 יולי 2018, 19:23

השם של הדוגמניות שלי: hermione granger
הגיבורה שלי זאת אמא שלי!
אם חד הורית שתמיד דואגת לי ונותנת לי הכל !♥
היא תמיד מנסה לתת לי את הטוב ביותר גם אם זה אומר שהיא לא תקנה את הבגד שהיא רצתה!
אני מעריצה אותה והיא המודל לחיקוי שלי בגלל שהיא כל-כך מתחשבת!
אין לי הרבה מה להגיד כי פשוט אי אפשר להסביר את זה !!

קורל9
הודעות: 3
הצטרף: 24 ספטמבר 2016, 22:25

Re: תחרות כתיבה- הגיבור/ה שלי

שליחה על ידי קורל9 » 19 יולי 2018, 19:37

שם הדוגמנית: קורל9

אוקיי אז לא לקח לי הרבה זמן להבין מי הגיבור שלי, ישר הבנתי מפני שהוא הדבר הכי חשוב לי ביקום כולו!
אז הגיבור שלי הוא הכלב שלי, הוא הדבר הכי חמוד שאני יכולה לתאר!
אני לא יכולה להיות עצובה לידו גם אם אני רוצה, אני לא מצליחה כי הוא הדבר שגורם לי אושר!
פעם אחת טיילתי איתו בגינה הציבורית וחבורת כלבים שאפשר להגיד שהם לא ממש חברותיים באה וניסתה להתנפל עליי הכלב שלי מיד הגן עליי ואיכשהו גם להבריח אותם...
זה מדהים עד כמה שהמשפט "כלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם" נכון!
כל פעם שאני עצובה הוא מלקק אותי וישר הפרצוף שלי הופך להיות שמח :D
אפשר להגיד גם עוד משהו- הכלב שלי הוא חבר יותר טוב מכמה חברות אחרות שלי...
אולי זה ישמע ממש מוזר שבחרתי דווקא בכלב ולא באיזו חברה או משפחה וכ'ו אבל הכלב שלי הוא החבר הכי טוב שלי ואפילו מעבר, הוא כמו אח שלי!

נעול